יבוטלו קווי האוטובוס היוצאים מהפסגה

דוא הדפסה PDF

 כאשר תפעל הרכבת הקלה בירושלים בצורה סדירה (בעוד מספר חודשים) מתכננים עיריית ירושלים ומשרד התחבורה לבטל קווי אוטובוסים רבים בירושלים המקשרים בין שכונות העיר ולהכריח את הנוסעים להשתמש ברכבת הקלה.

התכנון הוא שבמקום קווי אוטובוסים שיוצאים כיום מהשכונות ומגיעים לכל קצווי העיר, התושבים יהיו חייבים להשתמש באוטובוסים מזינים פנים שכונתיים (שאטלים) שיביאו אותם רק עד אל תחנת הרכבת, האוטובוסים לא ייצאו מהשכונה כך שתושבים שעד כה היו תלויים בתחבורה הציבורית יהיו חייבים לנסוע ברכבת. כאשר תושב פסגת זאב ירד מהרכבת כשיעדו אינו על מסלול הרכבת, הוא יצטרך לקחת אוטובוס נוסף שיביא אותו ליעד. כלומר, במקרים רבים יצטרכו הנוסעים להשתמש בשניים או שלושה כלי תחבורה במקום להגיע ישירות ליעד באוטובוס אחד.

לדוגמה: תושבי פסגת זאב שלא גרים סמוך לתחנת רכבת (90% מתושבי השכונה) ורוצים להגיע לתלפיות, יצטרכו לנסוע באוטובוס הפנימי (שאטל) עד לתחנת הרכבת הקלה, לנסוע ברכבת, לרדת באזור מרכז העיר, ללכת לתחנת אוטובוס שמגיע לתלפיות ולנסוע באוטובוס לתלפיות.
כל זה במקום נסיעה באוטובוס קו אחד כיום. כך גם נסיעה מהפסגה לקניון מלחה, לבית החולים ולאוניברסיטה בהר הצופים והדוגמאות עוד רבות.

עם התחלת פרסום הקווים המזינים, החליטו תושבים מפסגת זאב להחתים עצומה באינטרנט שתוגש לשר התחבורה ולראש העיר כדי למנוע את הורדת כל קווי האוטובוס. העצומה נחתמת באתר "עצומה" בקישור: http://www.atzuma.co.il/pis. כבר ביום הראשון לעליית העצומה לאוויר (יום שלישי השבוע) חתמו על העצומה כחמש מאות תושבים.

אומרים המארגנים: "דרישתנו היא להשאיר את קווי האוטובוסים שיוצאים מהשכונות עד שנגיע לכך שיהיו בירושלים 8 קווי רכבת שהמעבר ביניהם יהיה באותו מתחם, כמו בכל הערים הגדולות בחו"ל בהן פועלות רכבות בתוך העיר. התכנון הלקוי של התחבורה בירושלים והסאגה המתמשכת של פרויקט הרכבת הקלה לא צריכים לגרום לפגיעה חמורה באיכות החיים של תושבי העיר. אנו קוראים לממשלה לשאת באחריות ולאפשר לתושבים תחבורה ציבורית סבירה".

חייבים לציין שבחוזה שהמדינה חתמה לפני שנים עם זכיינית הרכבת סיטיפס התחייבה המדינה על כמות נוסעים רבה מאוד שתשתמש ברכבת ואף התחייבה לפצות כספית את סיטיפס על הפער בין הכמות הנוסעים שהתחייבה עליה לבין כמות הנוסעים בפועל, מה שאומר שלמדינה יש אינטרס לחייב כמה שיותר אנשים לנסוע ברכבת כדי לחסוך בכסף שתאלץ לשלם לזכיין.

הקווים החדשים של האוטובוסים בפסגת זאב יהיו פנימיים בלבד:

קו 45 מנוה יעקב מזרח לתחנת הרכבת יקותיאל אדם

שד' נוה יעקב - שד' משה דיין - חיל האויר - סיירת דוכיפת - שד' משה דיין-  רחמילביץ - דב סדן - מאיר גרשון -יוסף נדבה - מרידור - מאיר גרשון - יקותיאל אדם.

לקו זה יש גם 45 א כאשר ממאיר גרשון הוא נכנס לרח' אלי תבין ואז ממשיך ליקותיאל אדם.

קו 41 מעטרות לתחנת הרכבת יקותיאל אדם

עטרות - שד' משה דיין - רח' חיל האויר - הששה עשר - שד' משה דיין  רחמילביץ - מרידור - מאיר גרשון - יקותיאל אדם

קו 44 מנווה יעקב לתחנת הרכבת יקותיאל אדם - כיוון אחד בלבד

שד נוה יעקב - שד' משה דיין  - יקותיאל אדם.

קו 46 מנווה לתחנת הרכבת יקותיאל אדם

נוה יעקב - משה דיין - חיל האויר-  סיירת דוכיפת - שד' משה דיין רחמילביץ דב סדן - יוסף נדבה - מרידור מאיר גרשון - יקותיאל אדם

לתושבי נווה יעקב יהיו קווים שיצאו  מהשכונה:

קו 37 שיצא מנוה יעקב שיעברו דרך עוזי נרקיס ויגאל ידין לרמת שלמה ולשכונת רמות בלי לעבור בפסגת זאב.

קו 59 מנוה יעקב דרך עוזי נרקיס ויגאל ידין - שד' אשכול - בר אילן - ירמיהו ועד לקריית משה. בלי לעבור בפסגת זאב.

 

 

נער חולץ מבור מים

דוא הדפסה PDF

ממבט ראשון על מרכיבי הסיפור, ניתן לחשוב בקלות כי מדובר במינהג תשליך: ראש השנה, שני נערים דתיים, בור מים, בגדים. אבל במבט נוסף, מגלים כי הקשר לתשליך הוא רק אסוציאטיבי: אומנם מדובר בראש השנה - אבל ביום השני של החג, אמנם הנערים שומרי מצוות - אבל כאן הדגש הוא על נערים הרפתקנים ולא דווקא על העובדה שהם שומרי מצוות. ועיקר ההבדל: בתשליך נוהגים לנער את הבגדים לעבר מקור המים על מנת להדמות סילוק החטאים ואילו כאן, בגדי החג נשארו בצד כדי לשכשך במים וליהנות מהחיים. בדבר אחד אין ספק, התפילות  שנשאו הנערים, בני משפחותיהם, החברים וכוחות הבטחון  במהלך ארבע שעות החילוץ, נאמרו בכוונת לב אמיתית וקורעת רקיעים.  תפילות שהיוו אקורד סיום דרמטי לתפילות החג, כאשר לפחות נער אחד שחולץ משהייה בבור המים במשך זמן החילוץ, עומד בחיל ורעדה במובן המוחשי ביותר של הביטוי,. רועד מקור והלם אבל בריא ושלם.

הפרשה החלה כאשר הוד פלבר ונועם מלכה שני נערים בני 15 מפסגת זאב. יצאו ביום שישי האחרון (היום השני של ראש השנה) בשעות אחר הצהריים לטייל באזור פסגת זאב.

הנערים לקחו איתם בקבוק שתייה והחליטו לחפש את שני בורות השקיית העדרים  של הבדואים שידעו על קיומם ממזרח לרח' איתן לבני.

מסתבר ששני הבורות הללו הם יעד מתוייר ידוע אצל נערים רבים בפסגת זאב יעד המעניק לנערים חוויה של טיול, הרפתקאה ושחייה והכל במרחק הליכה מהבית. מכיוון ששני הנערים הינם שומרי מצוות, לא לקחו איתם פלאפונים.

השניים יצאו מביתו של הוד שברח' זאב שרף בסביבות השעה 4 אחר הצהריים. כבר בשעה 5 הגיעו למקומו של אחד הבורות, כעשרים דקות הליכה מזרחה מרח' חנה בבלי. לתוך בור המים  שהיה פתוח ובעומק של כחמישה מטר, השתלשל חבל.

בהחלטה הרפתקנית החליטו השניים לבדוק את מצב המים בתוך הבור. המזל והשכל ששיחקו כאן תפקיד משמעותי בסיומה השמח של הפרשה היו שהשניים החליטו שאחד יורד לבור ורק כשהוא עולה למעלה ירד השני. פלבר פשט את בגדי החג וירד ראשון לתוך הבור תוך שהוא משתלשל לתחתית הבור בעזרת  החבל שהיה במקום. אחרי זמן מה של שכשוך במים. אחז הוד בחבל והחל לעשות את דרכו למעלה. אלא מהר מאוד הסתבר לו שהדרך למעלה, כמו בחיים, רצופה מכשולים לא מעטים. שלא כמו בדרך למטה שעברה בצורה חלקה, כשניסה פלבר לעלות למעלה הוא החליק וכשתפס שוב בחבל, החבל הסתחרר עימו בין צידי הבור עד שחש בסחרחורת והרגיש מותש. בשלב זה, צעק לחברו שהוא לא מצליח לעלות וכדאי להזעיק עזרה. נועם מלכה החל לרוץ בחזרה לפסגת זאב נכנס לאחד הבתים והתקשר לכוחות החילוץ. עם בואם של כוחות כיבוי אש משטרה ואמבולנס ניסה מלכה לקחת את הכוחות לבור, אך לא זכר בדיוק את מיקומו  רק לאחר דקות ארוכות של חיפושים  ומספר סיבובים  בשטח, תוך קריאת שמו של פלבר מצאו את הבור והחלו בפעילות החילוץ.

בינתיים פלבר שראה שחברו לא מגיע החל לחשוש שאולי בדרך להזעקת העזרה החבר עצמו נפל ונחבל. תוך שהוא מנסה לטכס עצה, שמע קריאות מבחוץ של "פלבר" "צעקתי להם בחזרה" אומר הוד השבוע, "אבל הם לא שמעו אותי" "השהייה במים בתוך הבור לא הייתה מלחיצה וגם לא היה קר בפנים כי לא הגיעה לשם הרוח".

עם הגעת כבאיות האש, מסר להב אסף אברס דובר כיבוי אש, כי תוכנן במקום  מבצע חילוץ מסובך וכבאי השתלשל אל פלבר הלכוד וחבר אליו בעזרת כבלים.

ארבע שעות לאחר שנכנס אל הבור, חולץ ממנו פלבר בשלום, ללא כל פגע וחבר להוריו נוגה ודוד שהגיעו למקום תוך כדי החילוץ.

דוד, אביו של הוד אמר השבוע ל"קול הפסגה" כי הוא שמח שהיה לנערים השכל לחשוב על כך שאחד מהם יישאר למעלה וזה למעשה מה שבדיעבד הציל את הוד.

 

עדכון אחרון ( רביעי, 26 אוקטובר 2011 14:49 )
 

פסקל אברהמי, לוחם הימ"מ תושב פסגת זאב נהרב במתקפה בדרום

דוא הדפסה PDF

ביום חמישי 18.8.11 נהרג רב נגד פסקל אברהמי מירי מחבלים בגבול ישראל מצרים כחלק מאירועי מתקפת הטרור בדרום. למעשה, מדובר היה בסוף היום הקשה. שר הבטחון כבר עמד עם בכירים נוספים מול מצלמות הטלוויזיה לסכם את האירוע כשברקע פתאום נשמעו יריות נוספות ואז דווח על מותו של אברהמי.

פסקל אברהמי היה בן 49 במותו, מוותיקי הלוחמים ביחידה.

 

השאיר אחריו אלמנה סימה, שלושה בנים: טל, מתן ואוהד, הורים אליהו וניקול ושני אחים אוראל ופיליפ. משפחתו של פסקל מתגוררת בפסגת זאב.

הוריו של אברהמי סיפרו השבוע כי בשעה 5 בערב עוד הספיק לסמס להם שהכל בסדר והפעולה הסתיימה. שעה מאוחר יותר תפס אותו כדור של צלף.

ביום שישי בצהריים הובא פסקל אברהמי ז"ל למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל. להלוויה הגיעו גם המפכ"ל יוחנן דנינו, השר לביטחון הפנים אהרונוביץ', בכירי היחידה המשטרתית המיוחדת, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת שגריר ארה"ב בישראל ושגריר צרפת.

בנו הבכור, טל ספד לו: "גיבור שאפילו בסרטים לא רואים כמוך. הרבה אנשים חיים בזכותך ואפילו לא יודעים שזה בגללך. אמרת לי בכל שנה 'אני יוצא לפנסיה', ולא יצאת. נשארת לוחם כל חייך, מעולם לא התלוננת. למה הקדוש ברוך הוא לוקח תמיד את הטובים ביותר"? מאות רבות של אנשים השתתפו בהלוויה.  ארונו של אברהמי, "האבא של הימ"מ", נישא על ידי משמר הכבוד של לוחמי הימ"מ וכוסה בדגל ישראל.

מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו ספד לאברהמי ז"ל: "אנו ניצבים היום המומים מעוצמת הכאב. הלומי צער מכובד אובדנו של לוחם, אח ורע, איש משפחה, אדם ומופת. פסקל היה אחד מאותם אנשים שיכולת להגיד שזכית להכירם. אדם שדמותו ואופיו הפכו לדוגמא, לשם נרדף לאומץ לב, גבורה ומסירות נפש. אדם שדרך חייו מלמדת על ערכיו. על אהבתו לארץ הזו. עד דרכו ההירואית לחתור למגע ללא מורא, ללא חשש, בעוז רוח. בנחישות. מסכן את עצמו למען ביטחונם של אחרים, למעננו, למען עם ישראל.

אלו לא מילים. זוהי מציאות חיינו, כפי שחווינו אותה אתמול. המחבלים בני העוולה נכנסו לתחומי הארץ והחלו לבצע הרג מסיבי ואכזרי של חפים מפשע. פעילותם של אנשי הימ"מ, פעילותו של פסקל, הצילה את המצב - פשוטו כמשמעו. בתגובה מהירה ומקצועית נמנע הרג נוסף וכוונותיהם הזדוניות של המחבלים להרחיב את הפיגוע נגדעו.

עם ישראל חב חוב עמוק לימ"מ. חוב עמוק לאדם וללוחם המצוין הזה שמובא היום למנוחות. חוב לזכור את גדולתו. את דרכו. את אופיו, שלוות הרוח שלו. האמונה בצדקת הדרך. את גבורתו ואומץ ליבו. זו מורשתו של פסקל, וככזו היא נצחית. משפחת אברהמי היקרה. סימה והבנים - טל, מתן ואוהד. ההורים ניקול ואליהו והאחים אוראל ופיליפ. לעולם לא תהיו לבד. עוצמתו של פסקל מחזקת ומאחדת אותנו לכדי משפחה אחת. נתמך ונתחזק לאור זכרונו ומורשתו של לוחם עשוי ללא חת.

משטרת ישראל ומדינת ישראל כולה מרכינה ראש בפני גדולתו של אדם אשר הקריב את חייו למען בטחונה. יהי זכרו ברוך".

פסקל אברהמי נולד בצרפת, ובשנת 1977 עלה לישראל. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים, ב-1985 התגייס לימ"מ. במהלך שירותו זכה לשני עיטורים מטעם משטרת ישראל: ב-1990 קיבל את עיטור האומץ על חיסול יחידת מחבלים וב-1995 קיבל את עיטור המופת, כשהסתער על שלושה מחבלים שהיו בדרכם לפיגוע‏. ב-1988 השתתף אברהמי בכוח הפריצה ל"אוטובוס האמהות"‏. באחד המבצעים בחברון, כאשר כוח הימ"מ היה בנחיתות מספרית, אברהמי הסתער לבד על 4 מחבלים והרג את כולם‏.

רבים מהאנשים מפסגת זאב שהכירו את פסקל-אברהמי או יותר נכון בשמו העברי יום-טוב, לא ידעו על הדברים שהוא עושה בצבא. לחבר אחד מבית הכנסת אמר שהוא עוסק בספורט ולאחר אמר שהוא רס"פ שמספק לחיילים בימ"מ את צורכיהם. בשבעה, אמר חבר של פסקל מהימ"מ פסקל אמר להם אמת הוא באמת עסק בספורט וגם היה רס"פ אך בעיקר היה לוחם, גיבור ישראל צנוע.

ניקול, אמו של פסקל מספרת איך תמיד דאג להם והגיע לבקר ולעזור. כשהיה יוצא לרוץ היה יוצא עם שקית נילון כדי שאם יראה לכלוך ברחוב ירים אותו ויזרוק לשקית ולזבל. כששאלה אותו ניקול לסיבת מעשיו הסביר לה שהוא לא יכול לראות שמלכלכים את ארץ הקודש. בעקבות ההסבר שלו, היא לא יכלה אחר כך לזרוק שום דבר ברחוב.

כזה היה פסקל, השפיע על הסביבה שלו במעשיו. הרב קורץ מחב"ד שהכיר את פסקל מבית הכנסת מספר שלא רק בחייו השפיע על האחרים.

מיד עם השמע דבר מותו, הגיע אל הרב קורץ אחד האנשים שהפסיק להגיע בזמן האחרון לבית הכנסת ואמר שלעילוי נשמתו של פסקל הוא קיבל על עצמו להגיע בכל יום שישי בערב לבית הכנסת. ביום ראשון השבוע הגיע נשיא המדינה פרס לנחם את המשפחה. אלמנתו של פסקל סיפרה לנשיא כי בלילות האחרונים הוא לא יכול היה להירדם וכששאלה אותו מדוע ענה לה כי אינו יכול שלא לחשוב על גלעד שליט וכי הדבר שהוא מייחל לו יותר מכל הוא להביא לשחרורו. וסימה האלמנה ביקשה: ''פסקל נהרג, הוא לא יחזור יותר, אני מתחננת לפחות תחזירו את גלעד שליט הביתה ותגשימו את משאלתו''.

 לפי תאוריהם של המפקדים והחברים של פסקל הוא היה איש ללא חת, בן 49 שעדיין משרת בימ"מ, לא חושב על פרישה, ומתאמן כמו אחד הצעירים.

במהלך הלוויתו הקשה של פסקל אברהמי. לא נותרה עין יבשה.

דבריו של הבן - טל, דברי האח, דבריו של מפקד הימ"מ, דבריו של מפכ"ל המשטרה, התעלפות האלמנה. המוני האנשים שהגיעו ללוות בפעם האחרונה את גיבור ישראל פסקל אברהמי. ואז בלי תכנון, כשמארגני ההלוויה רצו לעבור לשלב הבא, הגיע אבא של פסקל אל מקום הדוברים המספידים וביקש לדבר. איש קשיש, נמוך קומה עם כיפה לראשו, במבטא צרפתי. האב לא הכין דבר כתוב אבל כשהתחיל לדבר, דבריו היו כה נוגעים ללב עד כי  נמוגו כל מחסומי ההגנה גם של הקשוחים באנשים. האב התעלם מכל אלפי האנשים שהגיעו ודיבר ישירות אל הבן המת. "פסקל, אתה לא נמצא כאן" אמר "אבל רוחך, נשמתך נמצאת"."נפגשנו", כך אמר "לפני שעות לא רבות", "דיברנו ואתה חייכת אלי את חיוכך הטוב ואני חייכתי אליך". אח"כ הבטיח לבן המת: "אל תדאג פסקל, אני מבטיח לך שאשגיח על ילדיך ואטפל בהם כמו שטיפלתי בך"  ואז, האב המופלא הזה עם הקול של סלע איתן שאינו נשבר המשיך לדבר כאילו הוא משיח לעצמו: "הם רוצים שנוותר על חברון על ירושלים, הם חושבים שנחזור לימים אחרים, כמו שהיינו באירופה. לעולם לא"! בשלב הזה היו אנשים שזעו באי נוחות אבל לאב זה לא שינה והוא המשיך לשאת את דבריו. יש מצבים ויש גיל בהם אדם אומר את כל אשר על ליבו.

רגע לפני שעזב את המיקרופון, אמר עוד משפט אחד שברגע הראשון לא הבנתי את כוונתו: "תדעו, פסקל לא נפל, הוא לא נפל! הוא הלך"!

כשיצאתי מבית הקברות, נטלתי את ידי וחשבתי למה היה חשוב לאבא הנאצל הזה להגיד את המשפט האחרון? הרי כולנו מדברים על לוחמי צה"ל שנפלו בעת מילוי תפקידם. ואז הבנתי מה כל כך הציק לאביו של פסקל. הוא, שהעברית אינה שפת האם שלו, מבין ביטויים בעברית בצורה שאנחנו כבר הפסקנו לחשוב עליהם. מבחינתו "נפילה" היא במשמעות של כשלון והוא לא יכל לסבול את הצירוף של המילים נפילה עם השם של בנו. מתוך הדברים האלו, אולי אפשר להבין קצת מהחוסן והגבורה עליהם גדל וחונך פסקל אברהמי. מקום שהכשלון אינו נלקח בחשבון. וכאשר טל, בנו של פסקל סופד לאביו ומתוך הצער והבכי והאבל העמוק על אובדן האב, מבטיח לא להישבר וללכת בדרך החינוכית של אביו ולדאוג למשפחה, מבינים שהמסר הבין-דורי עבר כחוט השני. ולנו כמשתתפים בהלוויה לא נותר אלא לבכות את המת על לכתו בהגנה על המולדת ולחבק את המשפחה  שנותרה.

יעל ענתבי

 

עדכון אחרון ( ראשון, 28 אוגוסט 2011 21:25 )
 

נתניהו מקפיא את הבניה בפסגת זאב

דוא הדפסה PDF

ב 5.5.11 היו אמורים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לדון באישור מאות יחידות לבנייה בפסגת זאב. אך בדומה לישיבת הוועדה המחוזית הקודמת שנערכה לפני פסח, גם עתה הורה ראש הממשלה לשר הפנים אלי ישי להסיר מסדר היום של ועדת התכנון המחוזית את התוכניות לבנייה הן בפסגת זאב והן בהר חומה. אם בפעם הקודמת הייתה העילה להסרת התוכניות בכך שהייתה מתוכננת פגישת קוורטט מספר ימים לאחר ישיבת הוועדה המחוזית (ישיבה שלבסוף התבטלה) הפעם העילה היא ביקורו הקרוב של נתניהו בוושינגטון. אם התוכניות היו מאושרות בוועדה המחוזית היה ניתן כבר להוציא מכרזים לקבלנים לרכישת הקרקע ובעוד 4-5 שנים היו הדירות מוכנות. במשרד הפנים אישרו כי אכן "הנושאים ירדו מסדר היום המתוכנן בהתאם להנחיית משרד ראש הממשלה".

בכל מקרה, גם אם התוכנית לבנייה בפסגת זאב הייתה מגיעה לדיון בוועדה המחוזית הרי שהייתה נתקלת שם בהתנגדויות שאירגן המינהל הקהילתי של פסגת זאב. תוכנית הבניה שהייתה אמורה להיות מאושרת השבוע מתייחסת לשטח הנמצא ממערב לפסגת זאב מרכז בין תחנת הדלק לפסגת זאב צפון. האזור מתוחם ממערב בשד' בר לב וממזרח בשד' משה דיין. התוכנית המקורית הייתה להקים בשטח אזור תעסוקה "תעשייה קלה", אולם, ההערכות בעירייה ובמשרד הפנים היו כי לא יהיה ביקוש למתחם כזה כמו שלא מצליחים לשווק כבר שנים רבות את אזור הגן הטכנולוגי הסמוך למחסום חיזמא. בגלל מצוקת הדיור בירושלים והרצון לעבות את פסגת זאב ממערב הוחלט לשנות את יעוד האזור למגורים.

חלק מההתנגדויות נוגעות לדרכי הגישה לפרויקט החדש אשר לפי התוכנית יהיו רק מכיוון צפון (הולצברג) ומהכניסה לאזור נקודת המשמר האזרחי מול רח' נתיב המזלות.

במקביל, וללא אישור בוועדה המחוזית נמשכת תנופת הבנייה בשכונות שמסביב לפסגת זאב ובעיקר בשועאפט, בהקשר לבנייה זו, העמותות המתנגדות לבנייה בירושלים בעיקר באזורים שמעבר לקו הירוק, אינן מביעות את התנגדותן לבנייה בלתי חוקית זו.

 

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 967393

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

גורמים במשרד התחבורה מנסים לקדם שוב את התוכנית לביטול האוטובוסים שיוצאים מפסגת זאב ולחייב את כולם להשתמש רק ברכבת. מה דעתך?
 

מבזקים

מבזקים


חדש באתר

זמני השבוע

פרשת השבוע:
מטות מסעי
כניסת השבת: 19:10
צאת השבת: 20:24

תמונת השבוע

 

סגנית ראש העיר יעל ענתבי מעדכנת את רוה"מ נתניהו לגבי כביש 437