דעתי על המינהל הקהילתי

דוא הדפסה PDF

“זה לא מכבר מורגשת עייפות ושחיקה בקרב פעילי הנהלת המינהל הקהילתי בפסגת זאב. חלקם הגדול של חברי ההנהלה לא מגיעים אפילו לישיבות ההנהלה המתקיימות אחת לחודש. פה ושם נשמע באקראי קולו של חבר ההנהלה, בעיקר כאשר מדובר בסוגיה מקומית או מגזרית שיש לו עניין אישי בה. הדאגה והראיה הכוללת של חברי ההנהלה לשכונה אינה קיימת עוד. סדקים אלה ביסודות של המינהל הקהילתי כנציגות התושבים נוצרו מפאת “עייפות החומר". הדרך היחידה לחיזוק היסודות היא יציקתם מחדש – או במלים אחרות – עריכת בחירות להנהלת המינהל הקהילתי... אני סבור שיש להתחיל מייד בהליכים לעריכת בחירות כלליות בשכונה, תוך ציפייה שכוח חדש ונמרץ יחזק את נציגות התושבים ויחזיר את הצבע ללחייה".
דברים אלו נכתבו בעיתון ”קול הפסגה” לפני יותר מ- 5 שנים ע”י דני פרידמן, מי שהיה יו”ר המינהל הקהילתי הראשון לאחר הבחירות שנערכו להנהלת המינהל לפני 15 שנה.
מאז המצב רק הלך והחמיר. במהלך השנים האחרונות העליתי מידי פעם הצעה בהנהלת המינהל הקהילתי לקיים בחירות להנהלה, אולם רוב חברי ההנהלה (אלו שהגיעו לישיבה) התנגדו לקיום בחירות. בדרך כלל הסיבה הייתה שצריך שיתוף פעולה של העירייה לקיום הבחירות. מה שמגוחך הוא שכעת, כאשר העירייה רוצה לקיים בחירות נמצאו סיבות אחרות לדחייה נוספת. ידועה האימרה, כי ועדי עמותות הם כמו מסמר בלי ראש, קשה  מאד להוציא אותם. כאן בפסגת זאב המצב מודגש וחריף מכיוון שהנהלת המינהל שרוב חבריה לא פעילים ולא מעורים אינה מייצגת בצורה נכונה את תושבי פסגת זאב, ולפעמים חוסר ייצוג נכון גורם לנזקים.
במצב הנוכחי מקדיש יו”ר המינהל הקהילתי, אלי בן חמו, זמן רב לפגישות עקרות שבדרך כלל אינן מביאות לקידום ענייני פסגת זאב. אומרים לי שצריך להעריך את בן חמו על שהוא מקדיש הרבה מאד מזמנו לפעילות ציבורית. לדעתי צריך לבדוק את מבחן התוצאה ולא לראות רק את כמות השעות המושקעות. צריך אולי לשלוח מכתב תודה למקום העבודה של בן חמו על שמאפשרים לו להקדיש זמן רב לטובת הפעילות הציבורית, אך כל עוד אין תוצאות להשקעת הזמן, מבחינתי מדובר בכישלון. הבעיה היא גם שבמקום להקדיש יותר זמן איכות לפסגת זאב, התפרס בן חמו לפעילות נגזרת כמו בדירקטוריון החברה הירושלמית למתנ”סים, בפורום המיותר של יו”ר המינהלים הקהילתיים ובזמן האחרון גם במאבק ההישרדות של החברה הירושלמית למתנ”סים...
ישיבות ההנהלה של המינהל הקהילתי מתקיימות ללא דיון מעמיק וענייני. ללא הבנת הנושאים הנדונים. בדרך כלל רוב הישיבות מתרכזות במתן דיווח של היו”ר על פעילות שהתקיימה במתנ”ס או על פגישות שהוא קיים ולא הצליח להשיג בהם שום דבר לטובת פסגת זאב. במספר מקרים בהם העליתי נושאים לדיון רציני, בסופו של דבר הצליח בן חמו וקבוצת תומכיו האוטומטית (שלא ברור, למה הם תומכים בכל הצעה שלו בלי שיקול דעת) להביא להחלטה שאינה משרתת את פסגת זאב.
למשל, לפני תחילת עבודות הרכבת בפסגת זאב, לאחר שהתקיים דיון בוועדה הפיזית של המינהל (אחת הועדות הבודדות שפעילות במינהל) והוחלט שם להעמיד תנאים קשים והחלטיים לקיום העבודות, הצעתי בהנהלה לאמץ את ההחלטה והוספתי מספר נקודות שאם היו מתקבלות היו מביאות לשיפור ניכר בהתנהלות. אולם, בן חמו בסיוע אותם חברים שכאמור מצביעים איתו אוטומטית בכל נושא, החליטו לכתוב מכתב עם מספר דרישות מינוריות למנכ”ל העירייה ובסופו של דבר, גם רוב דרישות אלו לא התממשו וכך התמסמסה ההתנגדות שאפשר היה ליצור בפסגה לפני תחילת העבודות. מזה סובלים עד היום כל תושבי פסגת זאב. לא רק סובלים אלא גם נפגעים מכיוון שערך הדירות בפסגת זאב לא עלה באותו יחס לשכונות אחרות בעיר בגלל הקטנת הביקושים כתוצאה מעבודות הרכבת.  נושא נוסף שניסיתי להביא לפני שלוש שנים הוא  הבניה הבלתי חוקית הפרועה בסביבות פסגת זאב. לאחר שהתקבלה החלטה בהנהלת המינהל לנקוט באמצעים משפטיים לטיפול בנושא קיבל כנראה מישהו רגליים קרות ודאג להביא חוות דעת של היועץ המשפטי של החברה הירושלמית למתנ”סים שאסור לנו להתעסק בנושא, עוד הוכחה לכך שהחברה הירושלמית למתנ”סים רק הפריעה לפעילות בפסגת זאב.
כאמור, חלק גדול מחברי הנהלת המינהל הקהילתי אינם פעילים תקופה ארוכה. חלק עזבו את השכונה וכדי למלא את השורות המדולדלות מונו במקומם חברים שלא נבחרו בבחירות ואינם יכולים כלל להיות חברים בהנהלת המינהל לפי כללי ההקמה של החברה הירושלמית למתנ”סים. במקרה כזה נזכרו במינהל הקהילתי שהם עמותה עצמאית ובלתי תלויה מה שנשכח כאשר הוצע לקיים בחירות להנהלה באופן עצמאי. חברי ההנהלה שנשארו ומגיעים לישיבות (10-12 מתוך 25) לא מתעניינים במיוחד בנעשה בישיבות. ההחלטה של הנהלת המינהל מלפני חודשיים לא להזמין את נציגי העירייה יוסי שרעבי, ראש מינהל חברה בעירייה ואת רחל עזריה חברת מועצת העיר, לקבלת הסברים על ההתנהלות החדשה של העירייה מול המינהלים ללא תיווך החברה הירושלמית למתנ”סים – היא רק סימפטום לצורת קבלת ההחלטות בהנהלת המינהל.  כאשר יש בכלל נושאים שדנים בהם ומצביעים עליהם, בדרך כלל מדובר בסקירה של בן חמו (שבמקרה זה יש לו ניגוד אינטרסים מכיוון שהוא חבר דירקטוריון החברה הירושלמית למתנ”סים) והצבעה אוטומטית של החברים שלו בהנהלה.
אחד מחברי ההנהלה טען, כי אינו רוצה לשמוע את נציגי העירייה מכיוון שאי אפשר לעבוד עם העירייה. טענה זו מצביעה על חוסר הבנת מהותו של מינהל קהילתי. מינהלים קהילתיים הוקמו ע”י העירייה מתוך מגמה לשתף את התושבים והעירייה במהלכים שיביעו את רצון הציבור ובכך ישותפו התושבים בקבלת ההחלטות. מראש נקבע כי 40% מחברי ההנהלה יהיו נציגי עירייה ו 60% נציגים שנבחרו בבחירות ע”י התושבים. האינטראקציה בין נציגי העירייה לנציגי השכונה אמורה הייתה להביא להעלאת רעיונות ויישום החלטות משותפות. הבעיה נוצרה כבר עם הקמת המינהל בפסגת זאב כאשר האחראי על הנושא בעירייה דאז, יגאל עמדי, מינה לחברי הנהלה מקורבים פוליטיים במקום למנות אנשי מקצוע מהעירייה. חלק מאותם אנשים שקיבלו את המינוי לא נראו כלל בפסגת זאב וכמובן שלא ייצגו את העירייה, ומכאן התחילה הבעיה. בכל מקרה מי שחושב שלא ניתן לעבוד עם העירייה לא יכול להיות שותף לגוף שכל מהותו עבודה משותפת עם העירייה. במספר שכונות בעיר הוקמו ועדי שכונות לעניינים שאין למקימיהם שפה משותפת עם העירייה אך זה לא יכול להיות במינהל קהילתי שהוקם ע”י העירייה. מובן שאין להסכים לכל החלטה של העירייה ויש צורך בקיום דיונים וניסיונות שכנוע הדדיים אך מכאן ועד פסילה טוטאלית של העירייה המרחק רב.
תקופת הכהונה הארוכה של חברי ההנהלה הביאה את חלקם להזדהות עם הגוף שהם מנהלים בצורה מוחלטת עד כדי כך שהם מעדיפים את טובתו על פני האינטרסים של תושבי השכונה. הדבר מתבטא בין היתר בדאגה לרווחים כספיים של המינהל על פני דאגה לרווחת תושבי הפסגה.
כאשר הועלתה אפשרות לבניית קאונטרי קלאב ע”י יזם פרטי, היו חברים שהתנגדו נחרצות לכך מהסיבה – שמהמינהל הקהילתי ימנעו הרווחים הכספיים שיווצרו מהפעלת הקאונטרי קלאב(!)
זכורה גם ההתנהלות השערורייתיים מול העירייה לפני שנתיים כאשר ביקשו מהגנים העירוניים להעלות את מחירי הקייטנות כדי לא לפגוע בהכנסות המינהל הקהילתי.
גם  לאחרונה, כאשר מפעילה העירייה צהרונים מוזלים במספר צהרונים בפסגת זאב מרכז, לא ראו זאת במינהל בעין יפה בגלל אובדן הכנסות, לא הובעה התנגדות פומבית רק בגלל שזה לא ייראה טוב ציבורית.
לעומת זאת, היה למינהל כסף מיותר להעביר למאבק ההישרדות של החברה הירושלמית למתנ”סים שרק מהווה מתווך לא יעיל בפעילות מול העירייה.
אותי משעשע שבשנים האחרונות מציג המינהל בגאווה עודף תקציבי בסיום כל שנה. כאשר אני הייתי יו”ר ועדת כספים במינהל הקהילתי, עד לפני מספר שנים, דאגתי לכך שאף שנה לא תסתיים בעודף. כל הכסף הנותר הלך לרווחת התושבים וגם קיבלנו מענקים מהעירייה כדי לאזן את התקציב.

לסיכום, אין לאף אחד ספק שהנהלת המינהל הקהילתי הנוכחית סיימה את תפקידה. נכון שלא קל להחליף הנהלה של עמותה, נכון שההנהלה החליטה על בחירות שיתקיימו במאי אבל לא נראה שזה יתממש, אבל מהיכרותי את מהלכי העירייה לביצוע בחירות שיזכו לשיתוף פעולה של  תושבי פסגת זאב, אני בטוח, כי  נצליח לקיים בחירות גם אם הנהלת המינהל הנוכחית לא תרצה בהם.
בכוחות משותפים נצליח להוציא את המסמר חסר הראש ולבנות מחדש הנהלה למינהל הקהילתי שתייצג נאמנה את תושבי הפסגה.

שלומי ענתבי,
חבר בהנהלת המינהל הקהילתי
פסגת זאב

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שבת, 20 מרץ 2010 22:58 )
 

מה חושבים בכנסת על הרכבת הקלה?!

דוא הדפסה PDF

דיון בכנסת בשאילתה של ח”כ חיים אמסלם שנערך ביום רביעי 24.2.10 – מספר ימים לפני פורים: פרויקט הרכבת הקלה בירושלים: סחבת והתעלמות מצרכי הציבור החרדי.

היו”ר יולי תמיר:
חבר הכנסת אמסלם, פרויקט הרכבת הקלה בירושלים: סחבת, והתעלמות מצרכי הציבור החרדי, הצעה לסדר-היום מספר 2560, בבקשה.
חיים אמסלם (ש”ס):
גברתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, תושבי ירושלים כבר התרגלו לשיבושי התנועה במרכז העיר ולאורך התוואי המתוכנן של הרכבת הקלה, שנמשכים כבר מזה כמה שנים, פרויקט הרכבת הקלה בירושלים הוא דוגמה בולטת להתעלמות הרשויות מהציבור החרדי וצרכיו. הציבור החרדי הוא ה-צרכן ה-מרכזי של התחבורה הציבורית. המשפחות החרדיות הן על פי רוב מרובות ילדים והכנסתן על פי רוב נמוכה, מה שמביא לכך שציבור זה מבצע שימוש נרחב בתחבורה הציבורית באחוזים גבוהים יותר מכל ציבור אחר. אם כן, מדוע מהלך זה, שבא לשפר ולקדם את התחבורה הציבורית בירושלים, מתעלם בעליל מצורכי הציבור החרדי?
חישוב קל מעלה, שהאוכלוסייה החרדית רק תפסיד מהפעלת הרכבת הקלה. ראשית, מסלול הרכבת הקלה עובר הרחק מהשכונות החרדיות. כוונתי לשכונות גאולה, מטרסדוף, הר נוף, גבעת שאול, רמת שלמה, רמות, כל האזורים החרדיים. הציבור החרדי לא יוכל לעבור להשתמש ברכבת הקלה ויישאר תלוי בתחבורה הציבורית הישנה, ימשיך להידחס באוטובוסים, והצפיפות הרבה המאפיינת את האוטובוסים בקווים המשרתים את הציבור החרדי צפויה להישאר.
כמו כן, הפרויקט שמתוכנן לפתור את בעיית הפקקים בירושלים שכח משום מה לטפל בפקקים הנצחיים, שאוטמים את האזורים החרדיים גאולה, כיכר השבת, צומת בר אילן. אדרבה, העומס ממרכז העיר יועתק אל הצירים החלופיים, שעוברים בשכונות החרדיות, לשם תופנה תחבורת האוטובוסים והרכבים הפרטיים.
מדוע כאשר מבוצע מהלך בהיקף כה נרחב ובעלות של כשני מיליארד שקל, האוכלוסייה החרדית אפילו לא נלקחת בחשבון? למה אין התחשבות בצורכי האוכלוסייה, שהינה כשליש מתושבי הבירה ומשתמשת בתחבורה הציבורית באחוזים גדולים יותר מכל אוכלוסייה אחרת בעיר? לצערי, שוב ושוב אנו מקבלים תזכורות מכל הכיוונים שהחרדים הם אזרחים סוג ב’. אבקש לדון בנושא באחת מהוועדות שיוחלט עליהן.
היו”ר יולי תמיר:
תודה רבה. שר התשתיות, בבקשה.
חבר הכנסת אמסלם, זה קצת מאוחר להעלות את הסוגיה הזאת עכשיו - אתה יודע כמה כבר עובדים על הרכבת? 5, 6, 7, 8?
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
לפי סולם ריכטר, 50 שנה כבר.
אורי אורבך (הבית היהודי): עשר שנים.
היו”ר יולי תמיר:
נראה כאילו מאז שנברא העולם, בלי להתווכח על דרווין או לא, חפרו את הרכבת הקלה בירושלים וטרם סיימו.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, אני משיב בשם שר התחבורה, מר ישראל כץ. הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נמצא בסדר עדיפויות גבוה במשרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית ירושלים. פרויקט זה ישפיע בצורה משמעותית על הרגלי הנסיעה בירושלים וישפר את איכות חיי תושביה.
עם זאת, אני מודע לסבל שנגרם לתושבים במהלך הקמת הפרויקט, ובפרט על רקע התארכות הקמתו בגין מחלוקות רבות בין המדינה לזכיין.
העבודות בפרויקט נמשכות כל העת, ובימים הקרובים אף יחלו בנסיעות מבחן על חלק ממסלול הנסיעה של הרכבת, וזאת לקראת סיום הפרויקט בשנה הקרובה. אנו נמשיך לפקח על העבודות המתבצעות ולקדם בכל האמצעים ובכל המאמצים את הקמת הפרויקט לרווחת התושבים.
באשר לשירות של התחבורה הציבורית שניתן לציבור החרדי, תוואי הקו המוקם בימים אלו תוכנן על רקע סקר ביקושים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים. סקר זה, שנערך על-ידי אנשי מקצוע ומערכות בדיקה בין-לאומיות, מצא כי מסלול הנסיעה משד’ הרצל דרך רחוב יפו ודרך כביש מספר 1 הינו המוקד המרכזי לביקושי נסיעות בתחבורה הציבורית בירושלים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש בעיה עם הרכבת הקלה בשכונות החרדיות. הם ירצו קווי מהדרין, ואם יישבו נשים מאחורה וגברים מקדימה, הרכבת לא יהיה לה - - -
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
לא. עשו מסילה כפולה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אני חושב שהם פשוט יישבו על מסילת ישרים, והכל יהיה בסדר.
אורי אורבך (הבית היהודי):
לכן, אדוני השר, יש נסיעת מבחן. מנסים לנסוע ביחד. לא יצליחו? - יעשו עוד רכבת.
היו”ר יולי תמיר:
אם זה לא היה כל כך עצוב, זה אפילו היה מצחיק.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אחד הקווים הנוספים שיפעלו במסגרת הרשת (הקו הכחול) יעבור מדרום העיר, דרך לב השכונות החרדיות - גאולה, שכונת הבוכרים ושכונת שמואל הנביא - ויגיע עד להר חוצבים, ובשלב יותר מאוחר גם לשכונת רמות.
במסגרת הרשת, מתוכננים צירי תנועה נוספים לרחוב בר-אילן, רחוב ירמיהו ועוד שלוחה מהקו הראשון אל שכונת הר נוף דרך שכונת גבעת שאול.
חבר הכנסת אמסלם, נדמה לי שעברתי כך ביעף על כל שכונות ירושלים החרדיות שאתה ציינת ולא החסרתי אחת.
קווים אלו יספקו שירות של תחבורה ציבורית כמערכת להסעת המונים לרוב השכונות החרדיות ומרכזי החיים של המגזר החרדי בירושלים. ובא לציון גואל. תודה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אני מציע להעביר את הדיון לוועדה.
היו”ר יולי תמיר:
אוקיי. יש הצעה אחרת? חבר הכנסת נסים זאב, יש לך הצעה אחרת? השר מציע להעביר לוועדה - אז אולי נסתפק בכך.
נסים זאב (ש”ס):
אדוני השר, הסבל שתושבי ירושלים עוברים פה יום יום ושעה שעה - איזו רכבת קלה? במה היא קלה? רכבת ארורה ומקוללת, הרסה את העיר. אפשר היום לעבור ברחוב יפו? אפילו על חמור כבר אי-אפשר לרכב בעיר הזאת. חוץ מהרפורטים של החנייה במרכז העיר אפילו בשעות הלילה עד השעה 23:00: “וימררו את חייהם” - זה מה שעושים לתושבי ירושלים. אסור להוסיף עוד מטר אחד של מסילה בעיר הזאת: לא לחרדים, לא לערבים ולא ליהודים. זו קללה שנחתה עלינו.
אדוני השר, אני רוצה להגיד לך: תיקחו בחשבון שבעיר, בסופו של דבר, תהיה רכבת אבל לא יהיו שם אנשים. תיקח את זה בחשבון. תהיה הרכבת הכי ארוכה, הכי קלה והכי מהירה - אנשים לא סובלים לנסוע ברכבות האלה, כי לא נשארה עיר בעיר הזאת. אין עיר. אם תעבור במרכז העיר בשעה 22:00 או 23:00 בלילה, מישהו יכול לעבור שם? חוץ מפסי רכבת ראית שם עוד משהו נוסף? אין. אין שום דבר.
בזמנו, הצעתי שבעיר הזאת יקחו כרכרות כמו שהיה בנתניה ובמקומות אחרים, שידהרו על סוסים - זה הרבה יותר נורמאלי מאשר הרכבת הזאת. אמבולנס רוצה לעבור בשעות הצהריים, וזו פשוט סכנת נפשות. הוא צריך לחכות ולצפור 20 דקות כדי לחצות את העיר הזאת. מי המטומטם הזה שהביא את הקללה הזאת לעיר הזאת?
אדוני, אני אומר לך: אתה, כשר התשתיות, צריך לעשות ועדת חקירה בנושא הזה. אני מדבר בכל הרצינות.
היו”ר יולי תמיר:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, מה אתה מציע?
נסים זאב (ש”ס):
אני מדבר מכל הכאב. אני זועק את הזעקה של כל התושבים. אני עובר שם כל יום עשרות פעמים, ואני רואה איזה חורבן הביאו לעיר הזאת.
היו”ר יולי תמיר:
חבר הכנסת נסים זאב, מה אתה מציע?
נסים זאב (ש”ס):
אני מציע שזה יבוא או לוועדת סמים - אני מדבר בכל הרצינות. כי מי שהכין את התכנית הזאת היה מסומם. או לוועדת חוץ וביטחון.
היו”ר יולי תמיר:
אני חושבת שאנחנו נתכנס להצעתו של השר שמציע להעביר לוועדה. אדוני השר, לאיזו ועדה? לוועדת הכלכלה?
חיים אמסלם (ש”ס): כלכלה.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
אולי למעמד האישה - - -
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא. ועדת כלכלה.
היו”ר יולי תמיר:
אנחנו מצביעים. מי שמצביע בעד - הוא בעד להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה.
הצבעה מס’ 14. בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה -7,   נגד -1, נמנעים - אין.
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו”ר יולי תמיר:
ברוב של 7 ומתנגד אחד, הנושא עובר לוועדת הכלכלה. הייתי אומרת “ובא לציון גואל”, אבל כנראה שלא.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
גברתי, עדיף שגואל יישב בתל-אביב.

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( חמישי, 04 מרץ 2010 23:42 )
 

נסיעה ברכבת למרכז העיר תארך.....30 דקות

דוא הדפסה PDF

עד היום, כאשר נשאלה השאלה כמה זמן תארך נסיעה בין פסגת זאב למרכז העיר כאשר תהיה רכבת קלה, התשובה שניתנה ע"י כל הגורמים המקצועיים הייתה בין 15 ל- 20 דקות, אורך זמן שגם למתנגדי הרכבת נשמע כנקודת זכות לטובת הרכבת הקלה.
בישיבת ועדת תחבורה במינהל הקהילתי שנערכה ביום שלישי האחרון, הופתעו מספר חברי הועדה הבודדים שהגיעו לגלות כי צוות תוכנית אב לתחבורה העביר לליאת בכור, המתכננת הפיזית של המינהל הקהילתי צפי של הערכת זמנים  בנסיעה מפסגת זאב למרכז העיר. באופן כללי מסתבר שנסיעה כיום באוטובוס ישן של אגד אורכת לתושבי הפסגה 30-40 דקות, תלוי במקום בו הם גרים. הצפי של צוות תוכנית אב שכאשר הרכבת הקלה תתחיל לפעול, הזמן המוערך לתושבי הפסגה להגיע מפסגת זאב למרכז העיר הוא כ-  30 דקות! הווי אומר שהנסיעה ברכבת במקרים רבים, לא תקצר בהרבה את זמן הנסיעה מהפסגה למרכז העיר ולעיתים תישאר כפי שהיא היום - 30 דקות = חצי שעה.
בחישוב זה של מחצית השעה, נלקח בחשבון, מן הסתם חישוב הנסיעה בשאטלים - האוטובוסים הקטנים שיובילו את תושבי הפסגה מהתחנות בתוך פסגת זאב אל תחנות הרכבת לאורך הציר בשד' משה דיין. שאטלים אלו יצטרכו לעשות דרכם ברחבי פסגת זאב מבלי שיוכלו לזכות להעדפה כלשהי, כפי שיש לדוגמא, להעדפת הרכבת ברמזורים. בנוסף צריך לקחת בחשבון את זמן הירידה מהשאטלים והמעבר לרכבת. כאשר היעד של הנוסעים אינו צמוד לתוואי הרכבת, יצטרכו הנוסעים, לרדת מהרכבת ולקחת שוב אוטובוס או שאטל נוסף שיביאם אל היעד. כל למשל מי שגר בפסגת זאב מרכז ברח' חיל האויר ולוקח היום קו 8 לאזור גן הפעמון - כאשר תופעל הרכבת ויתבטלו קווי האוטובוסים היוצאים מהשכונה יצטרך אותו נוסע לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת בשד' משה דיין, לעבור לרכבת, לרדת מהרכבת במרכז העיר ומשם לקחת אוטובוס נוסף לגן הפעמון. סביר שזה יקח לו יותר זמן ויעלה לו יותר.
דוד פלבר, אחד מחברי ועדת התחבורה במינהל הקהילתי אמר לאחר הוועדה, כי נתון זה הפתיע את חברי הוועדה שלא הבינו  איזו סיבה יש לסבל הרב שנגרם לתושבים אם הדבר האלמנטרי, זמן הנסיעה, לא יתקצר באופן משמעותי.
כמובן שאם זמן הנסיעה למרכז העיר לא יתקצר משמעותית בנסיעה ברכבת, רוב  הנהגים ברכב הפרטי יעדיפו להמשיך לנסוע ברכבם במקום לעבור לנסיעה ברכבת שתכלול גם סרבול במעברים בין כלי התחבורה השונים. אם יהיו פחות נוסעים ברכבת, יגדל סכום הכסף שהמדינה תצטרך לשלם לזכיין בגין ההבטחה לפצות אותו כשמספר הנוסעים לא יגיע לרף מסויים.
פרטים נוספים שכדאי לדעת על הרכבת שנמצאת בפתחנו:
תדירות יציאת הרכבת בשעת שיא תהיה כל 4.5 דקות, במשך היום -  כל 8 דקות, ובשעות הלילה כל 12 דקות.
בכל רכבת יהיו שני קרונות בדרך כלל. (בשעות שקטות- קרון אחד) בכל קרון יוכלו לנסוע  250 נוסעים ומתוכם יוכלו לשבת 64 נוסעים בלבד.

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( חמישי, 04 מרץ 2010 23:43 )
 

בתכנון מקווה נוסף בפסגת זאב

דוא הדפסה PDF

בוועדת כספים האחרונה של העירייה שהתקיימה ביום ראשון השבוע, הצביעו חברי הוועדה לטובת תכנון מקווה נוסף בפסגת זאב מזרח החדשה.
חברת המועצה, יעל ענתבי, החברה אף היא בוועדת כספים וידאה שהעברת הכספים - 747,000 ש"ח לתכנון המקווה תאושר בוועדה. "מדובר בצורך חשוב של נשות הפסגה" אמרה ענתבי השבוע, "פסגת זאב מזרח היא שכונה גדולה והמרחק בין המקווה הקיים ברח' ראובן ארזי לחלקים המזרחיים של השכונה הוא רב. נשים שצריכות לטבול בימי שישי בערב מתקשות להגיע ברגל למקווה ברח' ארזי מאזורים כמו רחובות גבירצמן ומרידור". המקווה החדש מתוכנן להבנות ברח' רחמילביץ בסמוך לצומת רח' גבירצמן באזור הבנייה החדשה המתוכננת, בקומפלקס המיועד לבית כנסת  גני ילדים. המקווה מתוכנן יהיה לשרת גם נשים נכות וזוהי הסיבה  שהצליחו לקדם את התכנון דווקא בפסגת זאב.
"חשוב לזכור", אמרה ענתבי, "כי מקווה מיועד לכל סוגי האוכלוסיה ומגיעות אליו נשים דתיות, מסורתיות וחילוניות".
בינתיים, ממשיכה המועצה הדתית להציב בכל המקוואות בירושלים וגם בפסגת זאב מעבר כניסה ממוכן. המעבר האלקטרוני נועד על מנת ליעל את תהליך קבלת הנשים למקוואות. התשלום יתבצע לתוך מכונה ורק כך תתאפשר כניסת הנשים. הצבת המעבר האלקטרוני לוותה בקשיי הסתגלות, הופצו מכתבים השוללים את יעילותו של המעבר ומעידים על כך  שנשים נכות או  מלאות לא תוכלנה לעבור בו. אחד המכתבים מתושבת השכונה הועבר לחברת מועצת העיר יעל ענתבי. לאחר בדיקה שעשתה, אמרה ענתבי, כי היא לא רואה בהצבת המתקן בעיה ומדובר לדעתה, דווקא בהתייעלות של המועצה הדתית, שלאחרונה, בניגוד לעבר, הבלניות מקבלות את משכורתן בזמן וככל שהמקוואות יהיו יותר מסודרים כך ייטב לכולם".

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שישי, 19 פברואק 2010 08:09 )
 

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 837662

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

איפה אתם עורכים קניות גדולות של מוצרי מזון ומכולת
 

מבזקים

מבזקים


זמני השבוע

פרשת השבוע:
ויצא
כניסת השבת: 16:01
צאת השבת: 17:15

תמונת השבוע