בית דת ומסורת חנוכה זה לא רק סופגניות

חנוכה זה לא רק סופגניות

דוא הדפסה PDF

חג החנוכה מסמל את מאבקו של העם היהודי לשמור על ייחודו מול תרבות כלל-עולמית השוטפת את הכל. דבקותם של החשמונאים בתורת ישראל נתנה לנו את החג היפה הזה ואת הישארותנו כיהודים עד היום.


רקע הסטורי:
נס חנוכה קרה בדיוק לפני 2,175 שנה היה זה בשנת שלושת אלפים חמש מאות תשעים וחמש שנה לבריאת העולם (165 שנה לפני הספירה הלועזית) באמצע ימי הבית השני.
הסיפור של חנוכה מתחיל הרבה לפני נס פח השמן, הוא מתחיל עם שקיעת ממלכות בבל ופרס, ועליית האימפריה היוונית, בראשות אלכסנדר מוקדון.
היוונים הביאו עמם את התרבות ההלניסטית ושאפו לתרבות כלל-אנושית.
באותה תקופה, התרבות היוונית סימלה את הקדמה. חכמי יוון פיתחו את הפילוסופיה ואת מדעי הטבע, את האומנות הפלסטית ואת תרבות הגוף. השלטת התרבות הזאת על העמים שהיו נתונים בשלטון אלכסנדר לא הייתה קשה במיוחד.
בלב האוקיינוס האנושי שקיבל עליו את התרבות היוונית, נשארו ירושלים ויהודה כיס גאוגרפי קטן, שיושביו דחו את תפיסת העולם החדשה.
בתחילה, הניחו היוונים ליהודים לחיות כרצונם ועל פי אמונתם. תלמי המלך אף ראה בתורת ישראל נכס תרבותי רב ערך, וביקש משבעים חכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית/ תרגום זה ידוע בכינויו ‘תרגום השבעים’.
אט אט החלה להתפתח בתוך העם היהודי מגמת ‘ההתיוונות’, כלומר קבלת התרבות ודרך החיים של היוונים אך רוב העם נשאר נאמן למורשת אבותיו.
גזירות אנטיוכוס:
עם הופעת המלך היווני “אנטיוכוס אפיפנס” (אפיפנס ביוונית המפואר, כך אנטיוכוס נהג לכנות את עצמו ודאג שכך יקרא בפי כולם) המצב השתנה. העם היהודי שישב על צומת דרכים אסטרטגי ודבק ‘במנהגיו הבדלניים’ הדאיג אותו.
בשלב ראשון, ניסה אנטיוכוס להקים בירושלים משטר נוח לו, את הכוהן הגדול –חוניו העביר מכהונתו ומינה תחתיו את המתיוון יאסון. בהמשך הדיח גם אותו ומינה את מנלאוס, מתיוון קיצוני יותר מיאסון. ירושלים הפכה ל’פוליס’ עיר-מדינה יוונית.
בעצת יועציו הגיע אנטיוכוס למסקנה שלא יוכל לדכא את רוח היהודים אלא אם כן יפגע בדתם, הוא הכריז על גזרות האוסרות את חוקי התורה: אסור לשמור שבת, חגים וראשי חדשים, אין לערוך ברית מילה ועוד.
דווקא הגזרות הללו הן שהביאו לסילוק התרבות היוונית מהארץ ולניצחונם של נאמני התורה.
מרד החשמונאים:      
המרד פרץ במודיעין, כפר של כוהנים ממשפחת החשמונאים, ליד העיר מודיעין של ימינו. בראש המרד עמד מתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול ולו חמישה בנים: יוחנן, שמעון, יהודה יונתן ואלעזר.
היוונים הקימו מזבח במרכז הכפר ומפקד הצבא ציווה על יוחנן הבן הגדול להקריב עליו קרבן, יוחנן סירב, אחד ‘המתיוונים’ קם וניגש להקריב חזיר על המזבח, מתתיהו הזקן התנפל על המתיוון וכרת את ראשו.   חמשת בניו והאנשים שעמדו סביב הסתערו על החיילים היוונים. המרד החל.
באותם ימים היונים פרצו לבית המקדש והחלו לטמאו ולקלקלו. הם שפכו את כל השמנים הטהורים, הרסו את המזבח המקודש ופרצו 13 פרצות בחומת הבית.
יהודה המכבי שאף להגיע לירושלים ולטהר את בית המקדש. הוא חסם את תגבורת הצבא היווני ופינה לחייליו את הדרך לבירה.
בקרב האחרון והמכריע שנערך סמוך לירושלים, כאשר ליסיאס, מפקד צבא היוונים, הטיל למערכה את מיטב כוחותיו –למעלה מארבעים אלף חייל- גבר צבא החשמונאים הדל והעלוב. הדרך לירושלים נפתחה.
נס חנוכה:
החשמונאים מיהרו אל בית המקדש, הם מצאו שם הרס וחורבן, פסלים ואלילים היה זה ביום כ"ה בכסלו שנת ג’תקצ”ה מיד החלו חיילי יהודה המכב”י לארגן מחדש את בית המקדש ולהתחיל בתהליך טהרתו. באותו יום חנכו מחדש את המזבח ה’ ההרוס. זה גם היה היום שבו נמצא פך שמן קטן חתום בחותמו של הכהן הגדול מונח בקרקע, שיד היוונים לא נגעה בו, אולם כמות השמן הספיקה להדלקת המנורה ליום אחד בלבד, נעשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים.
מהלכות חנוכה:
מידי ערב מדליקים נרות. השנה חנוכה מתחיל ביום שישי הקרוב (11   בדצמ’) תחילה מדליקים נר חנוכה ורק אחר כך את נרות השבת. במוצ”ש עורכים קודם הבדלה ואז מדליקים את נרות החנוכה.
מניחים את החנוכייה בצד שמאל של הפתח מול המזוזה, או על אדן החלון בתנאי שהחלון לא גבוה יותר מ-10 מטר מהרחוב וכן יש להקפיד שהנרות יראו היטב גם ליושבי הבית.
הנרות בחנוכייה צריכים לעמוד בצורה ישרה ובגובה שווה.
צריך שיהיה רווח בין נר לנר, כדי שלא יראו כמו מדורה.
אסור ליהנות מאור הנרות ואין מדליקים נר מנר, לכן מדליקים נר ‘שמש’ שאיתו מדלקים את הנרות ומותר להשתמש בו לכל הצרכים.
ה’שמש’ צריך לעמוד מעל שאר הנרות שיהיה ניכר שאנו בכלל נרות המצווה.
הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה (ומה טוב 50 דקות) המדליקים עם השקיעה יקפידו שהנרות ידלקו לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.
אפשר להדליק בכל סוגי הנרות. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית ובפתילות.
בכל שמונת ימי חנוכה אומרים ‘על הניסים’ בתפילה ובברכת המזון וכן אומרים ‘הלל שלם’ וקוראים בתורה מידי יום.
ימי חנוכה הם ימי שמחה, נוהגים לאכול מאכלי חלב וגבינה וכן  מאכלים מטוגנים בשמן-לזכר נס פך השמן. כמו וכן מרבים בצדקה.
חנוכה שמח ומאיר לכל בית ישראל ושנזכה להדליק את המנורה בבית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן.

עדכון אחרון ( שני, 04 ינואר 2010 16:03 )  

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 1083484

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

איפה אתם עורכים קניות גדולות של מוצרי מזון ומכולת
 

מבזקים


זמני השבוע

פרשת השבוע:
ויגש
כניסת השבת: 16:15
צאת השבת: 17:30

תמונת השבוע